1970 - יונתן יפרח - תוש...יונתן יפרח - תושב שדרות - זכה להגיע לכנסת - גאוות העיר1970 - יונתן יפרח - תושב שדרות - זכה להגיע לכנסת - גאוות העירקרא עוד
חזרהעריכה
פרטים (5)
יונתן יפרח - תושב שדרות - זכה להגיע לכנס...
יהונתן יפרח בעת הצבעה בכנסת...
יהונתן יפרח בפגישה עם השר בורג בכנסת...
יהונתן בכנסת
תעודת חבר כנסת של יהונתן יפרח...
מאת שפי גבאי ךל ושבי עיירת העולים. שדרות גאים בראש המועצה המקומית יונתן • * יפרח, שזכה להגיע לכנסת. הוא שפיתת את שדרות, הוא שהעלה את העיירה על דרך הביסוס. תמיד היד. איש עממי, שהכיר מקרוב כל משפחה והתעניין במצבה. אנחנו שמחים שיש לנו ראש מועצה היושב גם בכנסת. סיירנו בשכונותיה של שדרות עם אנשי מדור השכונות בוועד הפועל של ההסתדרות. בעיירה 9, 500 —• תושבים. בשנה האחרונה הגיעו לשדרות 100 משפחות עולים, ומהן נשארו 60 משפחות. לדעת פרנסי־המקום, זהו הישג, ביוון ששדרות אינה עיירה נוצצת, כמו אשדוד או דימונח. יש בה מרכז קליטה של הסוכנות היהודית. והלק 8ן העולים שבו מעדיף להיקלט בעיירה. בשדרות אין בעיות תעסוקה. יש בה מפעלים קטנים וגדולים: " מבט" לתעשיית בתים טרומיים, " עופקוד/ כבלי ישראל, מדי־חום, םניטם, מפעלים חקלאיים ומפעלי ־נפט של חלץ הסמוכה. נשים. שאינן יכולות לצאת לעבודה מחוץ לבית, מקבלות הלוואות מההס־ תדרות לרכישת מכונות חפירד, וכוי, כדי שיוכלו לעבוד בביתן. מינה כהנא, המבונח " האמא של שדרות" וחמרבזת'ארגון אמהות עובדות במקום, מספרת: " אנחנו מובנים לעזור לכל משפחה מרובת־ ילדים בדי שאם המשפחה תוכל לעבוד בביתה, ויש בעיירה משפתות רבות, עם בעיות סוציאליות חריפות. ראש המשפחה עובד, אך ברור שבמשכורתו אינו יכול לקיים את משפחתו ברמה נאותה. " ובכל זאת, אומרת מינה, המצב הכלכלי בשדרות הוא לא רע. מינה עצמה היתה תושבת אשקלון, אך עברה לפני 13 שנה לשדרות, כאשר העיירה היתר, זקוקה לאנשי ציבורל"־ י בעלה הוא מנהל בנק הפועלים במקום, ואילו היא פתחת את מוסדות הילדים הראשונים. כמעט בבל השכונות שביקרנו מצאנו מועדון של ההסתדרות., המשמש מקום למיפגשים חברתיים. רכז השכונות במקום מיכאל טימסי מספר: " אני מקדיש לכל מועדון יום בשבוע כדי לשמוע את בעיותיהם של האנשים. אין בעיה שלא אעביר אוחח לכתובת המתאימה. ־ פעולח חשובה זו משרה אווירה טובה בקרב תושבי חשבונות. לפעמים אנחנו מתערבים גם בבעיות משפחתיות, ולרוב מצ־ ליחים לחשליט שלום־בית בין בני זוגות יריבים. " במועדוני השכונות מצאנו חיילות־מורות המלמדות עברית לנשים ולגברים במסגרת המפעל לביעור הבערות;נערכות שיחות במסגרת חוגי השכלה. באחד המועדונים י מתקיים אף חוג לצילום, ולרשות החובבים עומדת מעבדה משוכללת הופתענו. מטיב התצלומים. בחוג זה משתתפים בעיקר נערים, אך בכל זאת משעמם לנוער בשדרות. מספרת לנו נציגת הנערים, יפה בן־אבו: אין אצלנו מקומות בידור, חוץ מקולנוע. לא דיסקוטק ולא מועדון לילה. הייתי מציעה שההסתדרות תכנים לכל המועדונים שלה בשכונות מכשירי טלוויזיה. לרוב התושבים אין עדיין יכולת לרכוש מקלטים, ואם ההסתדרות תיענה לבקשתנו, אין ספק שנצליח לקרב את הנוער במקום למוסדות ההסתדרות. "
מציג פריט: - מתוך 5
יונתן יפרח - תושב שדרות - זכה להגיע לכנסת - גאוות העיר
קרא עוד
קרדיטים: תוך אתר עיתונות יהודית היסטורית www.JPRESS.org.il, מיסודם של הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל-אביב. כתבה כתבה מתוך דבר 1970 מאת שפי גבאי
מאת שפי גבאי ךל ושבי עיירת העולים. שדרות גאים בראש המועצה המקומית יונתן • * יפרח, שזכה להגיע לכנסת. הוא שפיתת את שדרות, הוא שהעלה את העיירה על דרך הביסוס. תמיד היד. איש עממי, שהכיר מקרוב כל משפחה והתעניין במצבה. אנחנו שמחים שיש לנו ראש מועצה היושב גם בכנסת. סיירנו בשכונותיה של שדרות עם אנשי מדור השכונות בוועד הפועל של ההסתדרות. בעיירה 9, 500 —• תושבים. בשנה האחרונה הגיעו לשדרות 100 משפחות עולים, ומהן נשארו 60 משפחות. לדעת פרנסי־המקום, זהו הישג, ביוון ששדרות אינה עיירה נוצצת, כמו אשדוד או דימונח. יש בה מרכז קליטה של הסוכנות היהודית. והלק 8ן העולים שבו מעדיף להיקלט בעיירה. בשדרות אין בעיות תעסוקה. יש בה מפעלים קטנים וגדולים: " מבט" לתעשיית בתים טרומיים, " עופקוד/ כבלי ישראל, מדי־חום, םניטם, מפעלים חקלאיים ומפעלי ־נפט של חלץ הסמוכה. נשים. שאינן יכולות לצאת לעבודה מחוץ לבית, מקבלות הלוואות מההס־ תדרות לרכישת מכונות חפירד, וכוי, כדי שיוכלו לעבוד בביתן. מינה כהנא, המבונח " האמא של שדרות" וחמרבזת'ארגון אמהות עובדות במקום, מספרת: " אנחנו מובנים לעזור לכל משפחה מרובת־ ילדים בדי שאם המשפחה תוכל לעבוד בביתה, ויש בעיירה משפתות רבות, עם בעיות סוציאליות חריפות. ראש המשפחה עובד, אך ברור שבמשכורתו אינו יכול לקיים את משפחתו ברמה נאותה. " ובכל זאת, אומרת מינה, המצב הכלכלי בשדרות הוא לא רע. מינה עצמה היתה תושבת אשקלון, אך עברה לפני 13 שנה לשדרות, כאשר העיירה היתר, זקוקה לאנשי ציבורל"־ י בעלה הוא מנהל בנק הפועלים במקום, ואילו היא פתחת את מוסדות הילדים הראשונים. כמעט בבל השכונות שביקרנו מצאנו מועדון של ההסתדרות., המשמש מקום למיפגשים חברתיים. רכז השכונות במקום מיכאל טימסי מספר: " אני מקדיש לכל מועדון יום בשבוע כדי לשמוע את בעיותיהם של האנשים. אין בעיה שלא אעביר אוחח לכתובת המתאימה. ־ פעולח חשובה זו משרה אווירה טובה בקרב תושבי חשבונות. לפעמים אנחנו מתערבים גם בבעיות משפחתיות, ולרוב מצ־ ליחים לחשליט שלום־בית בין בני זוגות יריבים. " במועדוני השכונות מצאנו חיילות־מורות המלמדות עברית לנשים ולגברים במסגרת המפעל לביעור הבערות;נערכות שיחות במסגרת חוגי השכלה. באחד המועדונים י מתקיים אף חוג לצילום, ולרשות החובבים עומדת מעבדה משוכללת הופתענו. מטיב התצלומים. בחוג זה משתתפים בעיקר נערים, אך בכל זאת משעמם לנוער בשדרות. מספרת לנו נציגת הנערים, יפה בן־אבו: אין אצלנו מקומות בידור, חוץ מקולנוע. לא דיסקוטק ולא מועדון לילה. הייתי מציעה שההסתדרות תכנים לכל המועדונים שלה בשכונות מכשירי טלוויזיה. לרוב התושבים אין עדיין יכולת לרכוש מקלטים, ואם ההסתדרות תיענה לבקשתנו, אין ספק שנצליח לקרב את הנוער במקום למוסדות ההסתדרות. "